העסקת פליטים.ות ומבקשי.ות מקלט
על פי דיווחים רשמיים למעלה מ-40,000 פליטים ומבקשי מקלט מתגוררים בישראל, ביניהם 25,000 אפריקאים* ו-14,000 אזרחים אוקראינים. המרכז לקידום פליטים אפריקאים
(African Refugee Development Center - ARDC) נוסד כמלכ"ר בשנת 2004 על מנת לקדם הזדמנויות השכלה ותעסוקה של פליטים ומבקשי מקלט אפריקאים בישראל. הארגון מספק הכשרה מקצועית, לימודי שפות, ליווי ושירותי השמה במטרה לחזק מוביליות חברתית וצמיחה כלכלית. למעלה מ-400 מבקשי ומבקשות מקלט משתתפים בתוכניות הארגון מדי שנה, וכ-10,000 מהם נעזרו בארגון עד היום.
*20,000 אריתראים, 3,000 אזרחים סודנים ואחרים.
את מי ניתן להעסיק?
למבקשי מקלט יש אישורי עבודה תקפים המאפשרים להם לעבוד בכל מקום בישראל. המעסיק אינו נדרש להגיש בקשה לויזה ואינו צריך להיות מעורב בתהליך וגם לא לשלם עבורו (בניגוד לנוהל התקף לעובדים זרים מסוימים). מבקשי מקלט בד”כ מחדשים את הויזה שלהם כל 6-12 חודשים.
ככלל, אין מניעה להעסקת מבקשי מקלט בעלי רישיון שהייה בתוקף בישראל (2א5). ניתן להעסיק מבקש מקלט גם אם באישור השהייה שלו כתוב "רישיון זמני זה אינו מהווה רישיון עבודה״. על המעסיק לבדוק אם אישור השהייה של העובד בתוקף דרך אתר רשות האוכלוסין בקישור הזה.
הגבלות על העסקת מבקשי מקלט:
1. חל איסור להעסיק מבקש מקלט שבאישור השהייה שלו מופיעות המילים "אינו רשאי לעבוד".
2. עשויים להיות מבקשי מקלט אשר היתר השהייה שלהם אוסר עליהם לגור ולעבוד בערים ספציפיות (אילת ותל אביב). במקרים אלו לא ניתן להעסיק את מבקש המקלט בערים אלו - אך ניתן להעסיק אותם בכל מקום אחר בישראל.
כיצד ניתן להעסיק פליט?
חוקי העבודה בישראל חלים על כל מי שעובד בארץ, ללא קשר למעמדם המשפטי. המעסיק אם כן נושא באחריות לתשלומים סוציאליים, תשלומי נסיעות ועוד. מבקשי מקלט זכאים לכל הזכויות הניתנות לעובדים ישראליים, למעט זיכוי ממס בגין מעמד תושב בישראל. הערה: מס נוסף של 15%-20% על עלויות העסקה של מהגרי עבודה בוטל בפברואר 2022.
פיקדון: מעסיקים של מבקשי מקלט מחויבים להפקיד 16% משכר העובד בקופה ייעודית, החל מיום העסקתו הראשון. בניגוד למדיניות קודמת, המעסיק לבדו – ולא המועסק - מפקיד כספים. ההפקדות מתבצעות במקום ביטוח פנסיוני, חשבונות חיסכון אחרים, קופות גמל או פיצויי פיטורים. מתחילת ההעסקה, על המעסיק להפקיד את הכספים בקרן הפיקדון מדי חודש. אין אפשרות למשוך את הכספים האלה אלא בשני מקרים- עזיבה לחו"ל או קבלת תעודת זהות שלא במסגרת קבוצתית (בג"צ טגאל לדוגמא). ההפקדות יכללו כספי פיקדון בתוספת רווחים, בניכוי הוצאות ניהול ו-15% מס הכנסה. על המעסיק לשלם את הפיקדון באמצעות טופס זה. למידע נוסף עיין בהנחיות המפורטות יותר.
חוזה עבודה: יש להעביר לעובד עותק חתום של החוזה ולוודא כי החוזה כתוב בשפה המובנת למבקש המקלט.
תלושי שכר: חובה על המעסיק להמציא לעובד תלושי שכר. מכיוון שלרוב מבקשי המקלט אין תעודת זהות ישראלית, חובה להכניס את מספר הדרכון בתוכנת השכר הרלוונטית. אם לעובד אין דרכון, ניתן לכתוב את מספר הוויזה או מספר התיק. יש לסמן "תושב חוץ" במקום הרלוונטי.
ביטוח רפואי: במידה ואינו תושב בעל ת״ז, על המעסיק לספק לעובד ביטוח רפואי. המעסיק רשאי לנכות ממשכורתו של העובד עד שליש מהתשלום, אך הסכום שנוכה לא יעלה על 134.46 ₪ (נכון לינואר 2023). מומלץ מאוד שהעובד יישאר באותה חברת ביטוח, כדי לשמור על רציפות זכויותיו.
כדי לרכוש ביטוח רפואי:
1. בחרו סוכנות מורשית לבטח מהגרי עבודה. שימו לב שמבקשי מקלט מבטחים את ילדיהם בהסדר עם קופת חולים מאוחדת. למבוטחים פרטיים (איילון, הראל) יש הסכם עם קופת חולים כללית. לאחר הביטוח יקבל העובד את התעודה המזהה של קופת החולים.
2. וידאו שהעובד ממלא את טופס הבקשה לביטוח בריאות בשפה שהוא מבין.
3. יש לחתום ולשלוח את הטופס לסוכנות הביטוח.
4. יש לספק לעובד עותק של הפוליסה בשפה שהוא מבין.
5. פוליסת הביטוח ניתנת לתקופה של שנה: יש להתחיל את החידוש כשלושה חודשים לפני פקיעת התוקף.
ביטוח לאומי: על המעסיק לבטח את מבקש המקלט בביטוח לאומי (ביטוח תושב חוץ). בהעדר דרכון, השתמשו בויזה או במספר התיק. יש למסור לעובד עותק של קבלה על תשלום הביטוח, בה ישתמש במקרה של אשפוז. המעסיק רשאי לנכות סכום של 0.04% משכר העובד. למידע נוסף, עיין בעמודים הרלוונטיים באתר המוסד לביטוח לאומי.
העברת תשלום: בהיעדר מסמכים, מבקשי מקלט רבים מתקשים בפתיחת חשבון בנק. מטעם זה ובהלימה עם חוק הגנת השכר, יש להביא בחשבון את יכולתו של העובד לפדות את התשלום; לדוגמה, אין לשלם לעובדים ללא חשבון בנק בצ'קים מוגבלים (מוצלבים).
אחריות על ספקי שירות: במידה וההעסקה מתבצעת באמצעות קבלני משנה, על הגוף המבקש את השירותים לעקוב ולפקח על כך שמלוא הזכויות של העובד נשמרות וששכרו מועבר כדין.
סיכום: תשלומים ע"י המעסיק
.png)
